פסק-דין בתיק עת"מ 8657-01-10

1.         במסגרתה של עתירה זו עותר עו"ד נח ליפשיץ, כונס הנכסים אשר מונה בהליכי הוצל"פ למימוש ומכירה של מגרש בבעלות שלמה כהן (להלן:"החייב"), כי ייקבע, שזכותה של משיבה 1 לתשלום בגין היטלי סלילה, ביוב ותיעול (שייקראו להלן יחד:"היטלי הפיתוח") נדחית מפני זכותן של המשיבות 3 ו-4, שהן נושות מובטחות של החייב, להיפרע כדי חובן מהחייב.

בנוסף, מבקש כונס הנכסים, להורות למשיבה 1 להשיב לו את הערבות הבנקאית שהופקדה אצלה מטעמו להבטחת תשלום היטל הפיתוח הנ"ל, ערבות שהופקדה בשעתו כתנאי לקבלת אישורה של משיבה 1 להעברת הזכויות במגרש לידי חברת "חמד דן נכסים בע"מ" (להלן: "הרוכשת").

2.         יצוין, כי ההליכים בעתירה זו החלו בפני כב' השופטת שרה ברוש. בעקבות פרישתה של כב' השופטת ברוש מכס המשפט, על פי החלטת סגנית הנשיאה, כב' השופטת קובו מיום 30.11.11, הועבר התיק אלי לצורך מתן פסק הדין.

העובדות הרלוונטיות:

3.         הצדדים הצהירו, כי המחלוקת ביניהם היא משפטית בעיקרה וכי העובדות הצריכות לעתירה, להבדיל מהפרשנות המשפטית שיש ליתן להן, אינן שנויות במחלוקת ביניהם, כפי שיפורט להלן בקצרה:

3.1.       בתאריך 1.11.07 מונה העותר ככונס נכסים (במסגרת תיק הוצל"פ מס' 01-65367-07-7, בתל אביב) לשם מימוש משכנתא שנרשמה לטובת המשיבות 3 ו-4 על זכויותיו של החייב במגרש שנמצא באזור התעשייה ברחובות, הידוע כגוש 3650 חלקה 10 (להלן:" המגרש"; " המקרקעין; הנכס").

3.2        המשכנתא הנ"ל נרשמה בלשכת רישום המקרקעין בתאריך 6/5/07 כבטוחה להלוואה בסך 1,153,000 ש"ח שהמשיבות 3 ו-4 העמידו לזכות החייב בתאריך 1.3.07.

הליכי ההוצל"פ ננקטו לאחר שהחייב לא עמד בהסכם ההלוואה שנחתם בינו לבין המשיבות 3 ו-4.

3.3.       עם מינויו ככונס נכסים, החל העותר בהליכי מימוש ומכירה של המגרש, וביום 10.4.08 נחתם על ידו הסכם למכירת המגרש לרוכשת תמורת סך של 2,270,000 ש"ח בתוספת מע"מ. הסכם המכירה אושר על ידי ראש ההוצל"פ ביום 27.4.08

3.4.       לאחר החתימה על ההסכם למכירת המגרש, כחלק מהליכי רישום המגרש על שם הרוכשת, דרשו משיבה 1 והועדה המקומית לתכנון ובניה רחובות (אשר נמחקה בהסכמה מהעתירה) את התשלומים הבאים: 

א.         היטל השבחה בסכום של 882,567 ש"ח נכון ליום  20.1.04. הדרישה לתשלום סכום זה נשלחה לחייב בתאריך 27.11.05 (ראה נספח ג' לעתירה).

ב.         הוצאות תכנון והכנת תוכניות בסכום של 131,625 ש"ח. הדרישה לתשלום סכום זה נשלחה לחייב בתאריך  11.12.06 (ראה נספח ד' לעתירה).

ג.          היטל סלילת כביש ומדרכה בסכום של 115,919 ש"ח. הדרישה לתשלום נשלחה לחייב בתאריך  13.7.08 (ראה נספח ה')

ד.         היטל ביוב בסכום של 20,103.70 ש"ח. הדרישה לתשלום נשלחה לחייב ביום 13.7.08 (ראה נספח ו')

ה.         היטל תיעול בסכום של 52,061.20ש"ח. הדרישה לתשלום נשלחה לחייב ביום 13.7.08 (ראה נספח ז')

3.5.       אין חולק, כי לאחר ניהול משא ומתן, העותר שילם מכספי הכינוס ביום 20.11.08 סך של 640,644.63 ש"ח לוועדה המקומית לתכנון ובניה רחובות בגין היטל השבחה (ראה נספח ח' לעתירה) וכן שילם למשיבה 1 ביום 19.2.09 הוצאות תכנון בסך של 138,978 ש"ח (נספח ט'). תשלום אחרון זה בוצע ע"י העותר "תחת מחאה" מאחר וסבר שהמשיבה 1 אינה זכאית לו.

            בהקשר זה הסביר העותר, שלמרות שלהשקפתו החובות הנ"ל למשיבה 1 ולוועדה המקומית נדחים מפני זכותן של הנושות המובטחות, הוא בכל זאת פרע תשלומים אלה באותו שלב, משום שסבר שיהא די בקופת הכינוס כדי להשביע את כל הנושים. 

3.6.       לימים, על רקע מחלוקת הנוגעת לתשלום היטלי הפיתוח, פנה העותר אל כב' ראש ההוצל"פ בבקשה למתן הוראות. בהחלטתו מיום 31.5.09 הנחה ראש ההוצאה לפועל את העותר להגיש בתוך 30 תובענה מתאימה לבית המשפט המוסמך בסוגיית היטלי הפיתוח, וכן, הציע לו להגיש תובענה להשבת הכספים שכבר שולמו בגין היטל השבחה והוצאות תכנון.

כפועל יוצא של החלטת ראש ההוצאה לפועל ולנוכח העובדה שהועדה המקומית ומשיבה 1 סרבו לפניית העותר להשבת הכספים ששולמו להם, הגיש העותר לבית המשפט השלום בפתח תקווה, בתיק אזרחי 8706-08-09, תביעה להשבת התשלומים בגין היטל ההשבחה והוצאות התכנון הנ"ל וכן עתר לסעד הצהרתי בהתייחס להיטלי הפיתוח. בהמשך, בעקבות קביעת בית המשפט בתיק 8706-08-09 לפיה הוא נעדר סמכות ליתן צו הצהרתי כאמור, פיצל העותר את עתירותיו והגיש לבית משפט זה את העתירה הנוכחית המתייחסת לסוגיית היטלי הפיתוח.